חוויה ב"בנדורה": כשהחשמל כבה אצל רונן 5/10

לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו במסעדה שלא תכננו להגיע אליה, וזה בדיוק מה שקרה לנו כשבאנו לשווארמה של רונן. ריח השווארמה כבר רדף אותנו לאורך הרחוב, אבל אז – הפסקת חשמל. בלי אורות, בלי שווארמה, ועם בטן מקרקרת, נאלצנו לחפש פתרון אחר. כך מצאנו את עצמנו ב"בנדורה".

בואו נדבר תכל’ס: הבשר, שהוא לב ליבה של המסעדה, היה יבש. לא יבש קצת – יבש כמו מדבר שלא ראה מים. ואם זה לא הספיק, שום שנכנס למנה הוסיף טעם מוזר, משהו בין כוסברה ל"אני לא שייך לכאן". מצד שני, הלימון הכבוש היה הפתעה חיובית – חמיצות מאוזנת ומרעננת שהצליחה להחזיר מעט צבע לפנים.

ומה עם התוספות? הצ'יפס היה פושר, לא חם ולא פריך כמו שצריך. רק החציל הצטיין – הוא יצא רותח, עסיסי, וטעים. אבל גם הוא לא היה מושלם – חסרה לו קריספיות שהייתה מעלה אותו לדרגת מנה מנצחת.

אז מה למדנו מהחוויה? לפעמים עדיף לחכות לחשמל של רונן, גם אם זה אומר עוד כמה דקות של רעב. ציון סופי: 5 מתוך 10 – בעיקר בזכות הלימון הכבוש והחציל הרותח.

בתמונה- השווארמה שנלקחה מאיתנו